את לוקי לקחתי אליי לאומנה בשלהי יוני 2014. אז הוא היה תחת הכותרת "נקבה, כלוב 9"...

לאחר 3 חודשי אומנה אימצתי את לונה רשמית. בהתחלה לא היה ביננו קשר. לוקי היה מסתתר מאחורי מערכת התופים שלי, מגיח רק מעט החוצה אחרי שהייתי מניחה מולו קערת אוכל ומים ומיד חוזר לשם. על הרצפה פרסתי עיתונים וניירות כדי שיוכל להתפנות. לאחר שבוע ניגש אליי רק כשהייתי בשכיבה, והיה נרתע כאשר עמדתי או ישבתי. שבוע לאחר מכן השארתי את ידי מושטת לכיוונו ללא קשר עין מצידי, והוא ניגש והתחלתי ללטף אותו. תחילה נרתע ולאחר מכן הרפה. זמן מה אחר כך גיליתי שמדובר בזכר, שפשוט היה כל כך מכווץ שלא נתן לאף אחד לבדוק אותו להוכיח שמדובר בזכר.

העמותה שידכה לי את המאלף שלהם, שהיה עמוס ביותר ולכן הפגישות היו אחת ל3 שבועות בערך ולא הרגשתי התקדמות, לאחר מכן פניתי למאלף שקראתי עליו באינטרנט, בעל ותק של מעל 20 שנים עם כלבים, אך התגלה כהדבר ההפוך ביותר עבור לוקי הכלב שלי כי התנהל בשיטות של ענישה, ולוקי היה ברגרסיה. לאחר אותה כוויה קשה עבור שנינו, החלטתי לתת עוד צ'אנס אחרון ויצרתי קשר עם מאלף שהמליץ לי על מאלף שהוא מכיר טוב, מני מאייר, מאלף בגישה החיובית. עם מני אנחנו בקשר כבר מעל לשנה, ולוקי הראה התקדמות מדהימה! התזונה שלו השתנתה, למדתי לשים לב לסימנים שלפני כן לא ידעתי בוודאות את מהותם, למדתי לתקשר עם לוקי באופן מוחלט, ולוקי למד לתקשר איתי. לאחר תהיך מאוד מפרך ומאוד קשה, קיבלנו ממני כלים נהדרים, ואיכות חיינו השתפרה משמעותית.

אני ממליצה בחום על מני לכל מי שמחפש מאלף קשוב, לכל מי שנואש ממאלפים שלא הצליחו עם הכלב שלהם, לכל מי שמחפש מישהו שיתרגם בינו לבין הכלב שלו ויעזור לחזק את הקשר הנפלא הזה. לוקי השתפר פלאים והפך להיות כלב רגיש, קצת חששן, אך שובב, מתקשר, מבקש, מתעקש וכלל לא הכלב הסגור והמופנם שהתכווץ בפינת החדר בהתחלה. אני קיבלתי את הכלב שלי בחזרה ולוקי קיבל את ההזדמנות להיות שוב כלב.

תודה רבה מני, משנינו!

גוני רוזנבאום